הבמאי הגדול נורי בילה ג'יילאן לא מפחד שהצופים יתעייפו

הבמאי הטורקי נורי בילה ג'יילאן, שסרטו "שנת חורף" זכה בפסטיבל קאן האחרון, מספר בראיון מדוע הסגנון לא חשוב לו (אף שכל סרטיו ניחנים בייחוד סגנוני האופייני לו), למה סרטיו ארוכים כל כך (הוא לא חושב על זה) ועל מה הוא לא מוכן להתפשר (רמז: על כלום)

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

התשובה המפתיעה ביותר שהשיב לי הבמאי הטורקי נורי בילה ג'יילאן, בפגישה עמו בפסטיבל קאן האחרון, היתה כאשר שאלתי אותו על סגנונם של סרטיו. "סגנון איננו מעניין אותי", הוא ענה. זאת מפי במאי שסרטיו, בוודאי שני האחרונים, "היו זמנים באנטוליה" וכעת "שנת חורף" (שעולה השבוע לאקרנים בישראל), נענים לסגנון ייחודי של אורך רוח, שאותו איננו מוצאים בסרטים אחרים כיום. התשובה המפתיעה המשיכה להדהד בי עוד שעות אחרי שנפגשתי עם הבמאי הטורקי, מגדולי במאי הקולנוע הפועלים כיום; והאם יש במאי גדול ששאלה של סגנון אינה מעסיקה אותו?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ