החיים היפים של אניטה אקברג

השחקנית אניטה אקברג שמתה היום תיזכר במיוחד בזכות סצינה אחת ב"לה דולצ'ה ויטה" של פליני

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

בתולדות הקולנוע לא היו כוכבות רבות, שלמרות שפרסומן התבסס על חזותן, בעיקר מבנה גופן, ולא על כישרונן, הן נכללות בתוך הנצח של הקולנוע בזכות סצינה אחת בסרט מופתי אחד. הסרט הוא "לה דולצ'ה ויטה" של פדריקו פליני מ-1960. הסצינה – והאם אמנם צריך לתאר אותה למי שמכיר קולנוע והקולנוע קרוב ללבו? – היא זו שבה אניטה אקברג, בשמלת סטרפלס שחורה המזכירה את זו שריטה הייוורת לבשה בסצינת הסטריפטיז בסרט "גילדה" מ-1946, אוחזת חתלתול לבן בזרועותיה, נכנסת למזרקת טרווי ברומא, כשגיבור הסרט, שאותו גילם מרצ'לו מסטרויאני בשיא תקופתו האלגנטית, נכנס למזרקה בעקבותיה. באותה סצינה יצר פליני בעזרתה של אקברג, שמעטה של זוהר קרן ממנה, דימוי נשי, שנחרת בזיכרון וזכה לחיקויים רבים, שאף אחד מהם לא הצליח לשחזר את הקסם הכלול בסצינה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ