"עיניים גדולות" |

אל תתפתו לעיניים הגדולות של טים ברטון

מרגרט קין, שציורי הילדים פעורי העיניים שלה נהפכו ללהיט בשנות ה–60, לא התיימרה ליצור אמנות בעלת ערך. טים ברטון לעומת זאת התיימר לעשות זאת בסרט "עיניים גדולות" המספר את סיפור חייה, אבל הוא נכשל בגדול

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

סיפורה של הציירת מרגרט קין הוא כה טעון מבחינות רעיוניות כה רבות, שמפתיע עד כמה הבמאי טים ברטון בסרטו "עיניים גדולות" לא הצליח לחלץ ממנו את ממדיו הרבים והפך אותו לביוגרפיה קולנועית שטוחה. סיפורה של קין (כיום בת 87 ועדיין מציירת) נוגע במוסד הנישואים, ביחסים בין גברים לנשים, במעמדה של האשה באמריקה של שנות ה-50 וה-60, ובמקביל לכל אלה, בשאלות מהי אמנות, מהו ערכו של קיטש ומה הקשר בין אמנות לתעשייה הנבנית על בסיסה. גם אם סרטו של ברטון נוגע בכל אחת מהסוגיות אלה, הטיפול בהן אינו חורג מתחום הקטלוג המפרט אותן בצייתנות שטחית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ