אמנות או נמות, גרסת הגטו: על הסרט התיעודי "קברט המוות"

שחקן־רחוב רוקד בגטו ורשה לתשואות ההמון, כלייזמר שאולץ לחבר מנגינות למצעדי מוות, "אדית פיאף" היהודיה שהואשמה בשיתוף פעולה. "קברט המוות" שיוקרן השבוע בת"א מספר על האמנים שעזרו לשרוד בימי שואה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

שמו הפרטי לא ידוע. יש אומרים שנקרא מוישלה, במקום אחר כתוב "איציק". אבל על שם משפחתו אין מחלוקת: רובינשטיין. הוא היה שחקן רחוב, אקרובט, סטיריקן וזמר, שנהג להסתובב בבגדים מרופטים ברחובות גטו ורשה ולהופיע בפני קהל מזדמן, עד שנעלם יחד עם שאר היהודים שנשלחו אל מותם.

פרופ' ישראל גוטמן, ההיסטוריון חוקר השואה, שהשתתף במרד גטו ורשה, כתב עליו: "אין יודעים בבירור מנין וכיצד הופיעה הדמות הפופולרית ברחובות הגטו. רק שמו ידוע — רובינשטיין. הוא נע בזריזות, בתנועות חתוליות, בתוך ההמון ובוחר לו מתוכו את קורבנותיו... הוא נטפל רק לאנשים המועטים שלבושם נאה, לפקידי יודנראט ופרנסי הגטו... תעלולי רובינשטיין הם שם דבר בגטו. אמרותיו אמרות כנף. בשעה שמופיע היצור הקטן והמוזר מיד מתקהלים מסביבו סקרנים ומעודדים אותו. והאיש מרקד, מקרקר וקורא: 'כולנו שווים, אין עשיר ואין עני'".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ