דרי הרחוב השקופים מקבלים קול בסרט "נשמות לוינסקי"

המאהל שנפתח בדרום תל אביב בקיץ 2011 שימש בית לדרי רחוב, למכורים ולנשים בזנות, עד שסגרה אותו המשטרה. בסרטה "נשמות לוינסקי" עקבה קלאודיה לוין אחרי מי שמצאו בו נחמה

ורד לי
ורד לי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ורד לי
ורד לי

בקיץ 2011, כששדרות רוטשילד בתל אביב הפכו לבירת מאהלי המחאה ונישאו בהן קריאות לדיור בר־השגה, הוזלת יוקר המחיה וצדק חברתי, הוקם בגינת לוינסקי מאהל בו התגודדו פעילים חברתיים המתגוררים בשכונות דרום תל אביב ואמהות חד־הוריות מחוסרות דיור לצד אוכלוסיית מתחם התחנה המרכזית — חסרי בית, פליטים, מהגרי עבודה ומכורים לסמים.  קלאודיה (קלה) לוין, במאית, מפיקה ואקטיביסטית תיעדה את הקמת מאהל לוינסקי בימיו הראשונים. סרטה "נשמות לוינסקי" (ישודר בערוץ הראשון ביום שלישי בשעה 21:00) נפתח בתיעוד אווירת הסולידריות במאהל — ששימש בית למחוסרי הבית, ולוכד את פירוקו כעבור 70 יום על ידי כוחות הביטחון. בסרטה יוצאת לוין למסע מטלטל אחר מחוסרי הבית הנותרים אבודים, ללא המחסה שסיפק להם תחושה של בית, חום ומשפחתיות והפוגה קצרה מחיי ההישרדות המרים. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ