שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

איך הפך אלעד קידן מסטודנט שאף אחד לא מבין להבטחה הגדולה של הקולנוע הישראלי?

אחרי שהוקרן בפסטיבל קאן וזכה בפסטיבל חיפה, ייצא בשבוע הבא לאקרנים סרט הביכורים של אלעד קידן, "היורד למעלה". מתברר שגם דרכו של הבמאי היתה רצופה עליות וירידות: כיצד נהפך מסטודנט שאף אחד לא מבין לאחת ההבטחות הגדולות של הקולנוע הישראלי?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

כבר בסצינת הפתיחה אפשר להבין שלא מדובר בסרט שגרתי. המצלמה משקיפה על אזור התעשייה של חיפה, חולפת באטיות על פני בתי הזיקוק ונעה לאורך רכס הכרמל. את הטרטור התעשייתי הטורדני מחליף עד מהרה שקט נעים מתובל בציוץ ציפורים רוגע, ודווקא כשמוזיקה קלאסית מתחילה להתנגן והמצלמה חולפת ברוך על פני הבניינים החיפאיים שעל צלע ההר, וכבר מתחשק להישען לאחור ולהתענג על הליטוף הקולנועי הזה — דווקא אז משהו משתבש. מתקפת שיעולים משתלטת לפתע על הפסקול. סימפוניה של שיעולים אימתניים, כואבים, מציקים, של עוד ועוד אנשים, מתעקשת לרמוס את המוזיקה ובסטירה מצלצלת מחזירה אל התודעה את בתי הזיקוק שכבר נעלמו מזמן מהפריים וכמעט נשכחו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ