היוצרים התיעודיים מוחים: חרף הצלחתנו, מקפחים אותנו בהשוואה לסרטים העלילתיים

יוצרי הסרטים התיעודיים, שהביאו עשרות אלפי צופים לקופות, נדרשים להפריש מס בגובה 2.5% ממחירו של כל כרטיס לטובת הקרן לעידוד הסרט הישראלי, אך הם לא מקבלים ממנה מענק הפצה

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
נירית אנדרמן

בשנים האחרונות סרטי תעודה ישראליים חורכים את בתי הקולנוע. "שומרי הסף", "הדירה", "הצלמנייה", "קפה נגלר" ו"הנסיך הירוק" הביאו עשרות אלפי צופים כל אחד לקופות. הם המשיכו את הדרך שפרצו לפניהם סרטים כמו "תומר והשרוטים", "מועדון בית הקברות" ו"ילדי השמש", השתלבו במגמה העולמית של יותר סרטי תעודה באולמות הקולנוע, והכינו את הקרקע לשני סרטים ישראליים חדשים ומצליחים: "מיסטר גאגא" של תומר הימן על אוהד נהרין שהביא אל הקופות יותר מ–80 אלף איש, ו"פרינסס שואו" של עידו הר, המספר על החיבור הקסום בין קותימן לזמרת קשת־יום מניו אורלינס, שנהפך לחביב המבקרים ועלה באחרונה ברעש גדול אל המסכים.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ