"העי"ג" הוא אחד מסרטי הילדים היפים והמיוחדים שיצאו באחרונה

החששות היו מיותרים והציפיות היו מוצדקות: "העי"ג", העיבוד הקולנועי החדש של סטיבן ספילברג לספרו של רואלד דאל, הוא יצירה יוצאת דופן וחד פעמית, שמתחשק לצפות בה שוב ושוב. מאשה צור-גלוזמן ובתה טליה צפו בסרט ביחד

מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

בשבוע שעבר כתבתי כאן ביקורת על סרט שציפיתי ממנו להרבה ובסופו של דבר קצת התאכזבתי. לכן, לקראת הצפייה בסרט "העי"ג" (ענק ידידותי גדול), שגם הטריילר שלו היה מבטיח מאוד, הכרחתי את עצמי להנמיך ציפיות. נכון שזה עיבוד לאחד מספרי הילדים היפים ביותר שנכתבו אי פעם, על ידי אחד מסופרי הילדים הטובים ביותר שנולדו לעולם הקשה הזה (רואלד דאל) ונכון שזהו סרט בבימויו של סטיבן ספילברג, אבל דווקא זה היה מקור לחששות — גדולתו של דאל ("צ'רלי בממלכת השוקולד", "ג'יימס והאפרסק הענק", "מטילדה", "המכשפות", "מר שועל המהולל") היא בכך שהוא חף מכל שמאלץ, התחנפות, התפנקות ומתיקות מיותרת; החשש היה שספילברג לא יוכל לוותר על קמצוץ של סנטימנטליות יתר אמריקאית, שנראה כי רוב סרטי הילדים לוקים בה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ