בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרטיו של דיסני הקסימו אותי בילדותי, אבל כבר אז העדפתי את ג'ין קלי ואודרי הפבורן

וולט דיסני, שמחר יצוינו 50 שנה למותו, הוא אחת הדמויות המעניינות והמשפיעות בתולדות החברה והתרבות האמריקאיות. אולי זו הסיבה שעדיין לא נעשה סרט על חייו

תגובות
"שלגיה ושבעת הגמדים"
© Disney

כשהייתי ילד לא היו כל כך הרבה סרטים מצוירים כמו היום. אחת לכמה זמן יצא לאקרנים סרט חדש של וולט דיסני, שמחר (חמישי) יצוינו 50 שנה למותו, ואם זיכרוני אינו מטעה אותי הראשונים שראיתי היו "סינדרלה" ב–1950 ואחריו "פיטר פן" ב–1953. תמיד, גם כילד, העדפתי סרטים לא מצוירים. המצוירים העניקו לי תחושה שאני ילד, בעוד שבלא מצוירים הרגשתי בוגר מגילי. אבל סרטיו המצוירים של דיסני הקסימו אותי כי היו נדירים בנוף הקולנועי אז. באותן שנים צפיתי גם ב"שלגייה ושבעת הגמדים", סרטו העלילתי המצויר הארוך הראשון של דיסני...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו