מאשה צור גלוזמן
מאשה צור-גלוזמן

בשנים האחרונות מחדשת "דיסני" את הקלאסיקות שלה: זה התחיל בעיבוד לייב־אקשן (גרסה מצולמת, בניגוד למצוירת) מ–2015 של "סינדרלה" לגרסה המונפשת מ–1951; המשיך ב"ספר הג'ונגל" בגרסת אנימציה ממוחשבת מ–2016, שחידשה את יצירת המופת המצוירת מ–1967; ועתה מגיעה גרסת 2017 של "היפה והחיה", בלייב־אקשן עתיר אפקטים ואנימציה ממוחשבת, בתלת ממד כמובן, לסרט המצויר מ–1991. במקום ללכת עם טליה בת העשר, כהרגלי, הפעם צפיתי בסרט עם חבר שלא ראה מעולם את "היפה והחיה" המקורי, ובקושי מכיר את האגדה עליה הוא מבוסס. לקחתי בחשבון שאני ושאר הצופים שמכירים את המקור עשויים לחוש עונג ספציפי מהעיבוד אחד־לאחד של דיסני, אבל עניין אותי אם אדם חסר כל מטען קודם עשוי ליהנות ממנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ