בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוסקר 2018: מתחת לאקטיביזם דה־לה־שמאטע מסתתרת שמרנות תהומית

על אף המלים היפות על הצורך בייצוג נשים ומיעוטים בקולנוע, מי שגרפו את מרבית הפרסים היו כרגיל הגברים הלבנים. ארבע השעות המשמימות של הטקס עוררו געגוע לימים שהוא נמשך 15 דקות בלבד

22תגובות
הזוכים בפרס העיצוב הוויזואלי על הסרט "בלייד ראנר 2049"
Frazer Harrison/אי־אף־פי

הו כמה שהוליווד אוהבת להרגיש פוליטית, אקטיביסטית, מעודדת שינוי ומובילת דעות. וכמה בקלות היא מתרשלת ומוכיחה שוב שמתחת לאקטיביזם דה־לה־שמאטע הזה מסתתרת לה בעצם שמרנות תהומית מדכדכת עד כאב. הדבר היחיד בטקס פרסי האוסקר ה–90 שהצליח להאפיל על הצביעות הזאת היה השעמום. מעין רביכה מעובדת ומהונדסת עד זרא המועברת בשידור חי, שללא כל הצדקה נמרחת על פני ארבע שעות ארוכות להחריד. אחד הנושאים הכי מדוברים בטקס הלילה (שני) היה המגוון הגדול והנפלא של הזהויות בהוליווד, רק חבל שזה היה צריך לבוא על חשבון השיח על...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו