"ג'ים ונהג הקטר": מי שיצפה לעיבוד קולנועי כמו "הסיפור שאינו נגמר" יתאכזב

"ג'ים ונהג הקטר", המבוסס על ספר מאת מיכאל אנדה, אינו משתווה לעיבוד הקולנועי לספרו "הסיפור שאינו נגמר", אבל מתאים לצפייה עם הילדים באחר צהריים גשום או שבת סגרירית

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

הייתי תלמידת כיתה ג' כשבית הספר היסודי הוציא את כל התלמידים לצפייה משותפת ב"הסיפור שאינו נגמר". הוא כבר לא היה סרט חדש, אבל ברחובות של סוף שנות ה–80, ילדים בני שמונה או תשע עדיין לא הכירו אותו. אני זוכרת את היציאה מהאוטובוס לקולנוע חן שבקצה המדרחוב, את הישיבה המתוחה על הכיסא, את תחושת הפליאה, הצפייה בעיניים פעורות במה שהתחולל על המסך. היו בצפייה הראשונה הזו עצב נוראי, מתח והתעלות. היא הובילה לקריאה חוזרת בספר המופלא של מיכאל אנדה (וחוזרת ונשנית וחוזרת ונשנית) ולחדווה גדולה כשהתרגום המעודכן יצא לפני שנים אחדות. בכנות, זיכרון הצפייה ב"הסיפור שאינו נגמר" הוא אחת מחוויות התרבות החזקות שחרוטות בי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ