אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

זכיתי לפגוש את במאי הקולנוע סטנלי דונן, שמת בשבת בגיל 94, כאשר התארח ב–1992 בפסטיבל הסרטים בחיפה. עיניו נדלקו בתחילת הראיון כשאמרתי לו שאין בכוונתי להתחיל את השיחה בדיון על סרטיו המוזיקליים — שהנודע שבהם הוא "שיר אשיר בגשם" מ-1952 — אלא דווקא על אחד מסרטיו המאוחרים הלא־מוזיקליים, שאף הוא אחד הסרטים המועדפים עלי בכל הזמנים: "שניים לדרך" מ-1967 בכיכובם של אודרי הפבורן ואלברט פיני (שמת שבועיים קודם לדונן). זהו הסרט המועדף עליו, אמר לי אז דונן, ואכן היה זה סרט ניסיוני ונועז לזמנו, שהביא את חידושי הקולנוע האירופי המודרניסטי אל לב המיינסטרים. הסרט, שנע כל כולו בין הווה לעבר ואף מיזג בין השניים כך שלא תמיד נדע היכן האחד מתחיל והשני מסתיים, תיאר את קורותיו של זוג נשוי במשבר דרך תיאור נסיעותיהם התכופות לדרום צרפת במהלך 12 שנות נישואיהם, מאז פגישתם המקרית הראשונה. את התסריט כתב הסופר והתסריטאי פרדריק רפאל, שהסרט האחרון שהוא כתב לו את תסריטו היה עיניים עצומות לרווחה" (1999), סרטו האחרון של סטנלי קובריק, שיש לו קווים משותפים מעניינים עם סרטו של דונן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ