תרבות רעה

אני בראד, את ג'ן: למה אנחנו כאלה סאקרים של קאמבקים?

האם גם בכם התעוררה תשוקה מוזרה לראות את בראד פיט וג׳ניפר אניסטון חוזרים האחד לזרועות השני? ואיך זה קשור למייגן מרקל לעזאזל?

ניסן שור
ניסן שור
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניסן שור
ניסן שור

באופן כללי, בתקופה זו, יש סירוב להכיר בכך שדברים פשוט נגמרים. היאחזות נואשת בעבר הפכה להיות אחד מסימני ההיכר של התרבות הפופולרית. מתגעגעים ללהקה האהובה עליכם מהסבנטיז? אל דאגה, היא מתאחדת. חבריה הזקנים, סבים לנכדים ונכדות, חולים בפרקינסון, סובלים מדמנציה ודלקת פרקים, מתעקשים לעלות מחדש על הבמות. רוקנרול! וסרט הקאלט שצפיתם בו לפני מיליון שנה? גם לו יש המשך. כוכבי קולנוע שהיו בני עשרים חוזרים בתור בני דמותם שכאילו קפאו בזמן. כאילו. הם משחזרים וממחזרים את התפקידים שפירסמו אותם. נכנסים לנעליהן של אותן דמויות, רק שהפעם לנעליים מחוברות משקולות של שני טונות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ