האם הגירושים של בראנג'לינה מבשרים על קץ המונוגמיה?

איך נהפכו אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט לפאואר־קאפל הגדול מכולם, מדוע התפרקות המותג החזק הזה בראנג'לינה לא מפסיקה להעסיק רבים כל כך ברחבי העולם, ומה כל זה אומר על נשים ועל גברים, על נישואים, על הורות ועל פמיניזם, על בדיה ומציאות ועל היכולת להבחין ביניהן

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנג'לינה ג'ולי ובארד פיט, 2010

"ערב טוב, ואני מצטער על בראד ואנג'י" – כך קידם את פנינו המארח במסעדה תל־אביבית ביום שהתפרסמה הידיעה על גירושיהם של אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט. זו לא היתה הפעם הראשונה או האחרונה ששמותיהם עלו במשך הערב, והכינוי "בראנג'לינה", שהוצמד לזוג לפני עשור ומאז דבק בו כמעין סימן מסחרי של חברה לא רשומה שמניבה רווחים לו ולבעלי צהובונים, הידהד מהשולחנות הסמוכים. אמנם לא הזדמן לנו לברר עם המארח אם הצער שהפגין היה כן או שמא היה זה משפט פתיחה שאומץ לאותו הערב, אולם בהסתמך על התגובות שהתקבלו באותו יום ומאז, החדשות בנוגע להתפוררות הצפויה של המותג הכריזמטי לא היו קלות לעיכול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ