בין מורסי לא־סיסי, הדרמה המצרית נשארת עבד של הפוליטיקה

מההתפייסות עם האחים המוסלמים בראשית עידן סאדאת ועד תיאור האיסלאמיסטים כתאבי מין בזמן מובארק, הקולנוע המצרי שיקף את יחס הממשל לדת. התקווה ששלטונו של א־סיסי ישים קץ לצנזורה הפוליטית התפוגגה עם חזרת הדרמות והקומדיות הבנאליות למסכים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גבר מצרי מסתכלת על אשה

בפברואר 2012, כאשר האחים המוסלמים היו בשלטון במצרים בעקבות ניצחונם הסוחף בבחירות שנה קודם לכן, נשפט השחקן והבמאי המצרי הנודע, עאדל אימאם, לשלושה חודשי מאסר ולקנס של 1,000 לירות מצריות. חוגי האינטלקטואלים, אנשי תיאטרון ועיתונאים קמו על רגליהם האחוריות וסערה ציבורית עצומה הלהיטה את השיח הציבורי. "אנחנו חוזרים לימי הביניים", פסק הסופר עלאא אל־אסוואני, מחבר רב המכר "בית יעקוביאן". אחרים האשימו את משטר האחים המוסלמים ב"כריתת ידה של האמנות ובפגיעה חמורה בחופש הביטוי האמנותי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ