הבמאי רן טל צלל אל מחשכי מוזיאון ישראל

אחרי שלקח אותנו אל ילדי השמש של הקיבוץ ואל פסיפס המבקרים של הסחנה במסע שלו אל הישראליות, עושה הדוקומנטריסט רן טל תפנית ועולה מהעמק לירושלים, ולמוזיאון ישראל. מבחינתו זה רק המשך ישיר

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: אמיל סלמן
נירית אנדרמן

באחד ממרתפיו של מוזיאון ישראל מתקבצים אוצרים ועובדים כדי לדון באוסף של פריטי לבוש ורקמה פלסטיניים ודרוזיים השמור שם. הבדים נפרשים על השולחן, עובדים בכפפות לבנות ממששים אותם, נושמים אותם. אחד מהם, ששמו מילחם, תוהה מה היה אדוארד סעיד אומר על כך שהאוסף הזה מעולם לא הוצג לקהל הרחב. "הוא היה נורא כועס", משיבה לו האוצרת נעם ברעם בן־יוסף. "מצד שני, אני גם יכולה לשמוע אותו אומר, 'מי אתם מוזיאון ישראל שתציגו את התרבות הפלסטינית? מה אתם מתנשאים מעלינו ומסווגים אותנו לאזורים ואומרים עלינו ככה וככה? אנחנו חושבים על עצמנו אחרת ורוצים להיות אחראים על התרבות שלנו'. תראה, הבעיה הפלסטינית, מה שלא תעשה לא תצא מזה טוב", היא ממשיכה. "לקחתְ אותנו, בזזתְ אותנו, שדדתְ, ועכשיו את מציגה אותנו? ובכלל, אנחנו לא רוצים לבוא למוזיאון ישראל לראות את מה שיש פה, אנחנו לא מזדהים עם המוזיאון הזה, אנחנו לא חלק ממנו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ