למה כל כך מעט נשים מצלמות סרטים

המועמדות ההיסטורית של רייצ'ל מוריסון לפרס האוסקר לצילום הפנתה זרקור למספר הנשים הזעום שעוסקות במקצוע, בארץ ובעולם. ארבע צלמות ישראליות מספרות על הדעות הקדומות, הדלתות הסגורות וההחלטה להתאחד

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טליה גאון עם מצלמת קולנוע
טליה גלאון. "שיטת ניהול גברית על הסט היא כמעט תמיד יותר קולנית"צילום: מארק הנקינס

בהמולה שאפפה לפני כשבועיים את הכרזת המועמדים לאוסקר, קצת קשה היה לשמוע את צליל תקרת הזכוכית שניפצה רייצ'ל מוריסון. הצלמת האמריקאית נכנסה באותו יום לדפי ההיסטוריה ורשמה על שמה את שבירת המחסום האחרון שעוד נותר לנשים בשדה המועמדויות לאוסקר: מוריסון, שצילמה את הסרט "פרחים בבוץ", נהפכה לאשה הראשונה אי פעם שהוכרזה כמועמדת לפרס היוקרתי בתחום הצילום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ