שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עמליה ועידו רוזנבלום ביימו סרט על אביהם, אדם ברוך, ולא כדי לפוגג את תדמית האנטיפת שלו

רגע לפני שהיה נדמה להם שאיש לא יזכור אותו, המטפלת הזוגית עמליה רוזנבלום ואיש הטלוויזיה עידו רוזנבלום החליטו לעשות את "סוכני הזיכרון", סרט תיעודי על אביהם, העיתונאי, הסופר ומבקר האמנות אדם ברוך. בראיון עמם הם מספרים על הפער בין הפרסונה הציבורית האנטיפתית לדמות האב החמה, כיצד חיו עם הורה שהיה מכור לנשים, עבודה ואלכוהול ועד כמה היה פריווילגי להיות הילד של "אדם ברוך"

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידו ועמליה רוזנבלום
עידו ועמליה רוזנבלום. קרבה ומעורבות גדולהצילום: מיכאל טופיול

יום חורפי, אפור סגרירי, עידו ועמליה רוזנבלום יושבים על מדרגות בטון באחד מרחובות יפו. קיר מתפורר משמאל, בניין משופץ מימין, ובתווך שניהם במעילים נוטפי סגנון שבולטים על רקע האפור שמסביב. הם שקועים זה בזו, נושא השיחה: אביהם המנוח, העיתונאי, העורך, הסופר ומבקר האמנות אדם ברוך. וליתר דיוק, ההתמכרות שלו לעבודה. "ישנו הסיפור המשפחתי הזה שאנחנו נוסעים עם אבא ואמא מיפו במונית לטבריה, ואז אבא עוצר אצל רפול בתל עדשים ואנחנו ממשיכים לכנרת ומבלים יום שלם עם איציק הנהג מונית, והוא עושה איתנו על האש, משחק איתנו במים", נזכר עידו. "חשתי שזה מוזר – בכל זאת, איציק איש נחמד, אבל הוא זר לי", הוא מחייך, וכשעמליה מאבחנת ש"זו בעצם הפעם היחידה שעשינו על האש כמשפחה", שניהם כבר מתגלגלים בצחוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ