סרט האנימציה שחוזר לימים בהם אלוהים היה אשה

בסרט האנימציה הפרוע "סדר מזוכיסטי", שמוקרן השבוע בפסטיבל אנימיקס בתל אביב, שבה נינה פיילי אל סיפור יציאת מצרים, טרם התבססותו של אלוהים זכר אחד. בראיון היא מסבירה מדוע יהדותה אינה חלק מהותי בזהות שלה ולמה היא מתעקשת להנפיש את סרטיה בעצמה

מאשה צור-גלוזמן
מתוך "סדר מזוכיסטי". "חשבתי שזה היה יכול להיות מדהים אם מישהו היה עושה סרט על 'הדת' שלי"
מתוך "סדר מזוכיסטי". "חשבתי שזה היה יכול להיות מדהים אם מישהו היה עושה סרט על 'הדת' שלי"צילום: Nina Paley
מאשה צור-גלוזמן

ב–2012 הוציאה נינה פיילי, אנימטורית ומאיירת אמריקאית ממוצא יהודי, שהתפרסמה עד אז בעיקר בזכות סרט האנימציה שלה "סיטה שרה בלוז" (2008), את סרטון האנימציה "הארץ הזו היא שלי" — עיבוד ויזואלי לגלגני לשיר הנושא של האפוס הקולנועי "אקסודוס" (בבימוי אוטו פרמינגר, 1960). הסרטון, באנימציה צבעונית, נקיית קווים ומלאה בהומור שחור, מתחיל באדם הקדמון המהלך בארץ זבת חלב ודבש, ששר כי הארץ הזו היא שלו, ואז נהרג על ידי לוחם עתיק הטוען שאלוהים הבטיח לו את הארץ הזו, עד שזה נרצח על ידי לוחם בן עם עתיק אחר — בסך עוברים כנענים, עברים, פיניקים, בבלים, אשורים, מצרים, יוונים, רומאים וכן הלאה, עד ימינו אנו, כשחיילי צה"ל ופלסטינים שוחטים אלה את אלה תוך כדי שהם מזמרים ברגש את ההבטחה האלוהית — עד שהמוות אוסף אליו את כולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ