"פיתחתי הומופוביה פנימית כדי להדחיק את מצבי"

את הספר "החינוך הרע של קמרון פוסט", העוסק בצעירה לסבית שעוברת טיפולי המרה בפנימייה דתית, כתבה אמילי דנפורת' בהשראת נעוריה בעיירה שכוחת אל במונטנה. עם עיבודו לאחד הסרטים המסקרנים של השנה היא מספרת על "כוכב אחר" של בורות, בו התמיכה בטראמפ גורפת ושיעור ההתאבדויות הוא הגבוה בארה"ב

קלואי גרייס מורץ (מימין) ומלאני ארליך ב"החינוך הרע של קמרון פוסט". ראוי לקהל גדול ומגוון
קלואי גרייס מורץ (מימין) ומלאני ארליך ב"החינוך הרע של קמרון פוסט". ראוי לקהל גדול ומגווןצילום: FilmRise / Vertigo Releasing
צח יוקד

קרוב לעשר שנים לקח לסופרת אמילי דנפורת' לצאת מהארון. עשר שנים שעברו עליה בציפייה יומיומית ליום שבו תגיע לניו יורק ותוכל "לצאת לחופשי" כפי שחלמה מאז היתה בת 12. קל להבין מדוע עבור מי שגדלה אלפי קילומטרים משם, במונטנה שעל גבול קנדה, נתפסה העיר הגדולה כמגדלור של ליברליות חברתית ושחרור מיני, חוף מבטחים רחוק מספיק מהמדינה בה גדלה, מהשמרניות והדתיות ביותר בארצות הברית, שרק בבחירות האחרונות זיכתה את דונלד טראמפ בפער של למעלה מ–20 אחוז על פני יריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ