שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

דב חנין: "יכול להיות שנפסיד, אבל שווה לתת פייט"

״משהו עמוק חסר למחנה שלנו ועלינו להיבנות מלמטה״, אומר דב חנין, נמרץ ואופטימי כתמיד. עם הקרנת הסרט ״החבר דב״, שיעלה בבתי הקולנוע ובהמשך ביס דוקו, מסביר חנין למה פרש מהכנסת ומה לימדה אותו בנעוריו המורה מהלח״י

נטע אחיטוב
נטע אחיטוב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חנין בסרט
חנין בסרט "החבר דב" צילום: ברק הימן

הנה עובדה מפתיעה על דב חנין: הוא מתרגש תכופות ולא אחת מזיל דמעות של התרגשות. זה מפתיע כי התדמית הציבורית שלו היא של אדם שקול ורציונלי, שפחות נוטה לרגשנות. אבל בסרט הדוקומנטרי החדש על חבר הכנסת היוצא, "החבר דב", מגלים הצופים שזה לא נכון.

בסרט היפהפה, האינטימי, המרגש והמשעשע הזה נראה חנין בוכה פעמיים. פעם אחת כשלא הצליח למנוע את הפינוי של תושבי גבעת עמל בתל אביב, על חורבות הכפר הפלסטיני ג'מאסין. התושבים הנוכחיים הועברו לשם על ידי המדינה כדי לתפוס את מקומם של פלסטינים שברחו או הוברחו משם במלחמת תש"ח. עכשיו, משהפך האזור למכרה נדל"ני מפתה, הם מפונים מבתיהם בכוח. חנין עצוב מזה, באמת עצוב. במהלך הפינוי, צועקת אחת הנשים המפונות על השוטרים: "מה אנחנו ערבים?", וניכר שהמשפט הזה גם הוא כואב לחנין, אבל זה לא מפחית מהצער שמעורר בו הפינוי של אותה אשה. הדמעות שלו אותנטיות, והן מלמדות עוד עובדה על חנין — הוא באמת דבק בצו המצפוני שקבע לעצמו ושעליו הוא מכריז במהלך הסרט: "לא פותרים עוול אחד על ידי יצירת עוול חדש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ