שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מה משך את רם נהרי לעשות סרט על מי שהחברה מגדירה "לא שפויים"

אל סרטו החדש "אל תשכחי אותי", שמתאר מערכת יחסים לא שגרתית בין שני צעירים גבוליים נפשית, הבמאי רם נהרי הביא את 14 שנות ניסיונו כמורה לקולנוע שעבד עם פגועי נפש. בשיחה עמו מסביר מי שחתום על הסדרות המוערכות "אהבה זה כואב" ו"אמאל'ה", למה הנורמליים יותר מסוכנים ומדוע הוא עצמו משועשע מהחיים, בעוד שבסדרות שלו הוא מקפיד להפגין דיכאון קיומי

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רם נהרי
רם נהרי. לא לבקר, לא לרחםצילום: איליה מלניקוב

תום, צעירה המאושפזת במחלקה להפרעות אכילה בבית חולים, מהלכת בחדר הטיפולים מצד לצד, בצעדים קלילים ומבודחים, מדגימה לפסיכיאטר המטפל בה את ההבדלים בסגנון ההליכה של דוגמניות בתצוגות אופנה במקומות שונים בעולם. רגע אחד היא מהלכת כך בנינוחות עליזה, אך די בכמה מבטים אדישים, מנותקים ולא מבינים מצדו של הפסיכיאטר, וכבר היא יורקת משפטים של שנאה. "כל הלילה הרגשתי כאילו אני עומדת למות. כאילו יש משהו שאמור לצאת לי מהבטן, ואז החיים שלי ייגמרו. ואז באמצע הלילה הייתי צריכה להשתין, וגיליתי שקיבלתי מחזור", היא מספרת לו ומתארת כיצד נאלצה לעדכן באותו בוקר את אחות המחלקה בחדשות המסעירות. "הייתי צריכה להגיד לסווטה בבוקר, 'לא, לא חירבנתי, אבל באמת קיבלתי מחזור'. הסתומה הזאת, במקום לקלוט שאני ברגע הכי משפיל בחיים שלי, שאני פשוט רוצה להיכנס לתוך המחזור שלי ולהתכסות בו ולמות, אמרה ליד כולם, 'יופי, מזל טוב, כל הכבוד תום'. בחיים שלי אני לא ראיתי אותה מחייכת. בחיים. עם השן זהב הדוחה הזאת והשפם הזה. אשה דוחה. כאילו, אין לך קיא של מישהי לאסוף? את לא צריכה לשטוף כלים או משהו? אני מסתכלת עליה, והיא לא סותמת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ