לבמאי הפולני, זוכה האוסקר, פאבל פבליקובסקי, אין עניין להחרים את ישראל

פבליקובסקי עזב לאנגליה בגיל הנעורים, עבר מרוקנרול לקולנוע, והחל לקצור הצלחה עם סרטים שביים במסגרת הבי־בי־סי. אבל דווקא כשהחליט לחזור לפולין קפץ מדרגה והפך לסופרסטאר. בראיון עמו לרגל ביקורו הראשון בישראל מאז 1979, כאורח כבוד בפסטיבל הקולנוע בירושלים, הוא מספר על גילוי שורשיו היהודיים, על השערוריות שסרטיו עוררו בפולין, ועל גישתו האמנותית הייחודית שנוצרה מתוך ניסוי וטעייה

נירית אנדרמן
קאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פאבל פאבליקובסקי*
פאבל פבליקובסקי. מנהלי פסטיבל ירושלים אינם בובות על חוט של הממשלהצילום: Agnieszka Wunsche / Magda Samsel
נירית אנדרמן
קאן

רוצים תקציר של הכתבה?

החיים האלה הם חתיכת מסע לא צפוי, ובינואר 2015 הבמאי הפולני פאבל פבליקובסקי קיבל הוכחה חותכת לכך. אחרי שנים ארוכות של מגורים בבריטניה, עשיית סרטים דוברי אנגלית בעלי פוטנציאל הצלחה בינלאומי לא רע, ועבודה עם כוכבים כמו איתן הוק וקריסטין סקוט תומאס, התהילה הגלובלית התנפלה עליו דווקא כשהחליט לקום ולהפנות גב לכל אלה. הוא חזר להתגורר במולדתו, ביים סרט קטן בפולנית ובשחור לבן על נזירה שעומדת לנדור את נדריה, ליהק שחקנים פולנים שאיש בזירה הבינלאומית לא מכיר – ודווקא אז קטף את ה"אוסקר" הבריטי (הבאפטא), את ה"אוסקר" האירופי (פרס האקדמיה האירופית) ולקינוח גם את האוסקר המקורי, האמריקאי, חותמת ההצלחה האולטימטיבית בתעשיית הסרטים הבינלאומית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ