שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אוטוביוגרפי ורגשני, כמו שיריו של ספרינגסטין"

ב"לחלום בגדול", המבוסס על ספרו הביוגרפי, מתאר סרפראז מנזור איך המוזיקה של ספרינגסטין עזרה לו לשרוד את התיכון כבן להורים פקיסטאנים באנגליה. בראיון משותף עם הבמאית הוא מספר מה חשב הבוס על הסרט וכיצד תרם הברקזיט לקיומו

שרה ליאל, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
השחקן ויוייק קאלרה, מתוך "לחלום בגדול". הסיפור ברובו אמיתי
השחקן ויוייק קאלרה, מתוך "לחלום בגדול". הסיפור ברובו אמיתי צילום: Nick Wall/אי־פי

החיים בלוטון, פרבר לונדוני לא מרגש, היו קשים בשנות ה–80 עבור בן של הורים פקיסטאנים שמנעו ממנו כל אפשרות ליהנות. אבל בשביל סרפראז מנזור הגיעה הגאולה כשהיה בן 16, בזכות בית הספר שבו למד. 1987. קולותיהם של דבי גיבסון, "דוראן דוראן" ו"פט שופ בויז" נשמעו ברדיו, ממתק שמיעה לצעירי הדור. בשביל מנזור הם היו הקלה מסוימת, עד שיום אחד השאיל לו חבר ללימודים קלטת של ברוס ספרינגסטין. "שאלתי, זה לא מי שעושה מיליונים מהעמדת פנים כאילו הוא ממעמד הפועלים?" וחברו לכיתה ענה, "ברוס ספרינגסטין הוא הקו הישיר לכל מה שאמיתי ומשמעותי בעולם".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ