שדרות סאנסט פינת בייג'ין: הוליווד הליברלית לא מתביישת לשתף פעולה עם הרודנות הסינית

המחאה של יוצרי "סאות פארק" וסירובו של טרנטינו לערוך מחדש את סרטו הם מקרים חריגים ביחסי סין-הוליווד. הכסף הגדול גרם לתעשייה שהפיצה לעולם את ערכי המערב להפוך למשתפת פעולה של הדיקטטורה הגדולה בעולם

שירה מייקין - צרובה
שירה מייקין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך הפרק של "סאות פארק"
מתוך הפרק של "סאות פארק" שהרגיז את בייג'ין. "לינוק מהפטמה החמימה של סין" צילום: Comedy Central
שירה מייקין - צרובה
שירה מייקין

מאז שנולדה, נאבקת תעשיית הקולנוע בארה"ב כדי לזכות בחופש ביטוי ויצירה בסרטיה. כבר בשנות ה–30 של המאה הקודמת נאלצו יוצרי הקולנוע למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על קוד הייז השמרני, שאסר בין היתר על הצגה של "נשיקות מוגזמות", סמים, אלימות או אפילו לידה, ואומץ על ידי איגוד המפיצים ההוליוודי. בשנות ה–50 שטפה את המדינה "הבהלה האדומה" בהנהגת סנאטור ג'וזף מקארתי, שהוביל מסע הפחדה ציבורי נגד השפעות קומוניסטיות בהוליווד וצינזר תכנים על ימין — ובעיקר על שמאל. רצה הגורל, או ליתר דיוק הקפטיליזם, ו–70 שנה לאחר מכן, הוליווד לא רק מאפשרת למעצמה קומוניסטית למשטר את תכניה עם כללים נוקשים ואנטי־דמוקרטיים — היא גם מפנימה את הכללים החדשים ומפעילה צנזורה פנימית כדי להתחבב על השוק הסיני. מקארתי מתהפך בקברו. 

תגובות