18 חודשים הוא עונה בכלא, אך פיראס פייאד מתעקש לתעד את הנעשה בסוריה

לצורך צילומי "המערה" נאלץ הבמאי פיראס פייאד להסתנן למולדתו. לרגל הקרנה בפסטיבל דוקאביב גליל הוא מספר על הרופאה הלא שגרתית שפגש מתחת לאדמה ומדוע אינו מצפה עוד שסרטיו יעצרו את המלחמה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פיראס פייאד
פיראס פייאד. מתעקש לתעד את הנעשה בסוריהצילום: Chris Pizzello / Invision / AP
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

רוצים תקציר של הכתבה?

ב–2011, זמן קצר אחרי שפיראס פייאד סיים את לימודי הקולנוע שלו בפריז, האדמה במולדתו התחילה לרעוד. סוריה היתה אז עוד אחת בשורת המדינות שצעיריהן נסחפו בהתלהבות של האביב הערבי, יצאו להפגנות המוניות ברחובות והציתו לרגע תקווה אמיתית לשינוי, לחופש, למשטר חדש שיקום וישים לו למטרה לשרת את אזרחיו. פייאד לא היסס. הוא מיהר לארוז את ציוד הצילום שלו, עלה על מטוס וחזר הביתה לחאלב. ברחובות ובכיכרות, כשתיעד את ההפגנות, לא היתה לו כל דרך לדעת שדווקא עמו שלו הוא זה שעתיד לשלם את המחיר הכבד ביותר על פרץ התקווה הזה. לא היה לו מושג שדווקא הרגע האופטימי כל כך ישגר אותו לאחד הסיוטים הגדולים של חייו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ