השחקנית נעמה פרייס רוצה להביא הביתה פסלים מוזהבים לפחות כמו בן זוגה, הבמאי נדב לפיד

אחרי עשר שנים בתפקידי משנה, נעמה פרייס קיבלה תפקיד ראשי ראשון ב"אלוהי הפסנתר" וקטפה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל ירושלים. עכשיו, כשאל פסלוני הזכיות בבית נוסף אחד משלה, היא מספרת על זוגיות שגולשת מהמסך לחיים, על שנה קשה של פרידות, על התינוק שחידד תפישות, ועל הכוונה להצליח לפחות כמו הבמאי של "הגננת"

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נעמה פרייס

כשהיתה בחודש השמיני להריונה, נכנסה השחקנית נעמה פרייס לאולם קולנוע, התיישבה באחד המושבים והחלה לצפות ב"אלוהי הפסנתר", הסרט הראשון שבו זכתה סוף סוף לשחק בתפקיד הראשי. ההקרנה היתה מיועדת לאנשי הצוות ומקורביהם, פרייס התייצבה לאירוע עם אחותה ועם חברה טובה, ושתי אלה התמקמו לצדה, אחת מכל צד. כשההקרנה החלה צפו שלושתן בסצינת הפתיחה, שבה הדמות שמגלמת פרייס מנגנת בפסנתר בעיצומו של קונצרט, ותוך כדי כך נוזל שקוף זולג מטה, לאורך רגליה. הוא זולג והולך, שלולית קטנה נקווית אט אט בין רגליה, אבל היא נאבקת, לא עוצרת, ממשיכה לנגן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ