"אנחנו לא מתקרבים לסוף, אבל כן לאופק", אמר דה נירו. ופצ'ינו הסכים

שום שלט אינו מנציח את המפגש הראשון ביניהם, ושניהם אינם זוכרים מתי בדיוק הוא התרחש, אבל הנקודה שבה הצטלבו לראשונה דרכיהם של שני שחקנים טירונים בשם רוברט דה נירו ואל פצ'ינו, בשנות ה–60, מצויה במקום כלשהו בקטע של רחוב 14 באיסט וילג', מנהטן.

הם היו בראשית מסלול ההצלחה שלהם, החלו ליהנות מטעמם הערב של עבודה קבועה ופרסום, הכירו זה את שמו של זה והיו מודעים למוניטין שצברו. הם השוו קורות חיים, בחנו זה את זה — פצ'ינו זוכר שדה נירו היה "בעל מראה מיוחד ואנרגיה מסוימת" — ואז הלכו איש לדרכו, כל אחד מהם תוהה מה צופן העתיד לו ולחברו הטרי.