עשרת הסרטים הטובים של העשור, ומסקנה אחת ברורה

שוברי הקופות של מארוול הוציאו משלוותם את במאי הדור הישן ונתקלו בהתעלמות כמעט מוחלטת של הממסד ההוליוודי. אך כיום כמו בשנות ה-50, ההבחנה בין אמנות לבידור מנוגדת לרוח הקולנוע

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

באוקטובר האחרון, רגע לפני שהעשור השני של המאה הנוכחית נמוג אל ההיסטוריה, פרצה מהומה שכמעט החזירה את הקולנוע לשנות ה–50 של המאה הקודמת. אז, תחילה בצרפת ובהמשך באנגליה ובארצות הברית, פרץ דיון תיאורטי סוער שנגע בעימות שמתקיים לכאורה בקולנוע בין תרבות גבוהה לתרבות נמוכה ובין אמנות לבידור. הדיון החל בעקבות מבקרי קולנוע צעירים, שהתגודדו סביב כתבי־העת "קאייה די סינמה" ו"פוזיטיף" (שיוצאים לאור עד היום) וטענו כי דווקא בקולנוע ההוליוודי הבידורי מופקים סרטים בעלי חשיבות אמנותית רבה יותר ממרבית הסרטים הצרפתיים שהופקו אחרי מלחמת העולם השנייה, שנחשבו איכותיים לכאורה. דיון זה היה שלב משמעותי בתהליך טשטוש הגבולות בין מה שנחשב אז לגבוה ולנמוך, והוא מילא תפקיד חשוב בעיצובו של הקולנוע המודרני ובהתהוות הפוסט־מודרניזם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ