יובל אדלר, הבמאי של "בית לחם" המדובר, יוצא עם סרט חדש ומתמודד לראשונה עם ביקורת

סרטו הבינלאומי של אדלר, "המורה לאנגלית" עולה כעת לאקרנים. בראיון עמו הוא מספר איך נהפך מדוקטור לפילוסופיה לבמאי, מסביר למה שוב הציב במרכז יצירתו ארגון ביון ישראלי ומשווה בין הביקורות הטובות שקיבל הסרט באירופה לגרועות שקיבל בארצות הברית

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הבמאי יובל אדלר*
יובל אדלר. מגע של זהב, שלפעמים משתבשצילום: איליה מלניקוב

הוא הגיע לארץ לביקור בזק, חמישה ימים בלבד. המטרה: לבדוק היתכנות של סדרה שאסור לו עדיין לדבר עליה, אבל שהיא שיתוף פעולה אמריקאי־ישראלי מסקרן במיוחד. לבית הקפה שבו אנחנו נפגשים הוא מגיע באיחור קל, פורץ פנימה, גורף בדרך איזה קפה שיעזור לו להתניע את הבוקר. הטריק שלו להתמודדות עם ג'ט לג בגיחות קצרות כאלה, הוא מסביר, זה פשוט לדלג מעליו: הוא נשאר ער עד מאוחר בלילה, מתעורר מאוחר בבוקר וככה מצמצם את פער השעות לארבע במקום שבע. הוא גם לוקח מלטונין וכדורי שינה. "אני לא דופק חשבון", הוא מבהיר, ומספר שפעם, באחד מימי הצילום של הסרט "בית לחם", השחקן היית'ם עומרי, שגילם בסרט את דמותו של בדאווי, סגן מפקד גדודי אל-אקצא בבית לחם, ראה אותו פותח את קופסת הגלולות העמוסה שלו וקפא על מקומו, נדהם. "כשאני בלחץ עבודה יש לי עשרות גלולות, אני כמו סבתא", צוחק הבמאי יובל אדלר, "אבל ככה, בשוטף, אני בלי כלום".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ