הנשים הקטנות הגדולות שלי: גרטה גרוויג חוזרת ל"נשים קטנות"

העיבוד הקולנועי החדש של גרטה גרוויג ל"נשים קטנות" אינו רק הצגה של ארבע גיבורות הקלאסיקה הספרותית בבגרותן, אלא גם חקירה של הרצונות שהניעו אותן ושל הסופרת שיצרה אותן. "כנשים בוגרות, אנחנו הולכות תמיד יד ביד עם הגרסה הצעירה שלנו", היא אומרת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גרטה גרוויג
גרטה גרוויג. "סיפורן נבלע במרקם האישיות שלי"צילום: JODY ROGAC / NYT
אמנדה הס, ניו יורק טיימס

גרטה גרוויג נכנסה למעמקי האגף האמריקאי של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, וחיפשה סימנים לחיים מודרניים. היא חצתה את האולמות, נדחפה בין המוני התיירים, הניפה יד וקפצה אימפולסיבית לתוך מעלית נסגרת. "אולי כדאי שניכנס לכאן. סליחה. היי!" לבסוף הגיעה לציור שמן של וינסלו הומר משנת 1870, שבו נראות שלוש נערות נוטפות מים העומדות באחד מחופי מסצ'וסטס וסוחטות את בגדי השחייה הכבדים שלהן. פניה של האחת מוסתרים מתחת לרעמת שיער בלונדיני רטוב, השנייה יושבת על החול כשרגליה המגרדות פרושות לפניה ונראית מעט אנדרוגינית עם כובע הרחצה שלה. היא שולחת אל הבלונדינית מבט פראי. "אלה הבנות שלי", אמרה גרוויג. "נכון שהן נראות בדיוק כמו נערות שאת מכירה?"

תגובות