שי גליק: "כשאני סותם את הפה של דארין טאטור, זה בעיניי מאבק לזכויות אדם"

בהינף מקלדת מצליח שי גליק לצנזר סרטים, להחרים ארגונים ולסגור מוסדות החוטאים בעיניו בשמאלנות לא פטריוטית. "חמש דקות והתערוכה ירדה. זה נתן לי מוטיבציה", מתגאה הלחשן של מירי רגב ומספר מדוע אינו פוקד הפגנות, למה הימין חלש יותר מהשמאל ומה יאיר נתניהו ביקש ממנו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שי גליק. צנזור מטעם עצמו
שי גליק. צנזור מטעם עצמוצילום: אוהד צויגנברג
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

צנזור נמרץ, מלשן נלהב, טרול היפראקטיבי — קשה להחליט איזה מבין הכינויים האלה הכי מתאים לתיאור פעילותו של שי (שמאי) גליק. כבר חמש שנים שפעיל הימין מתרוצץ מאחורי הקלעים של עולם התרבות הישראלי בתזזית שאינה נגמרת, ומצליח בהינף מקלדת לבטל אירועים, לסגור מוסדות, לפרק פסטיבלים, לצנזר תערוכות ולארגן מחאות המוניות. הוא איש הצללים שניצב מאחורי לא מעט כותרות שהשרה מירי רגב הצליחה לעשות בארבע שנותיה במשרד התרבות. כבר כמה שנים שהוא מתביית על אירועים שמדיפים ארומה שמאלנית עזה מדי, ומגיש אותם לרגב על מגש של כסף כדי שתוכל ליירט אותם בזעם, לאיים בסנקציות תקציביות ולהמשיך לטפח את תדמית השרה הלוחמת שנחלצת שוב ושוב להגן על כבודה הרמוס של מדינת ישראל. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ