"באיטליה מיזוגיניה היא מזון לתינוקות. אנחנו יונקים אותה מיום הולדתנו"

"באיטליה רכבת ה'מי טו' חלפה בלי לעצור, כי אנחנו עד כדי כך שוביניסטים", אומרים הבמאים לוקה רגאצי וגוסטב הופר, יוצרי הסרט התיעודי "דיקטטורת הזין". עם עלייתו לצפייה ב־VOD בישראל, הם מסבירים איך הוטמעה המיזוגיניה בתרבות ארצם, מימי מוסוליני עד ברלוסקוני, ולמה דווקא הארווי ויינשטיין הציל את הסרט שלהם

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הופר ליד מגדל אגבר שתיכנן ז'אן נובל בברצלונה
הופר ליד מגדל אגבר שתיכנן ז'אן נובל בברצלונהצילום: באדיבות yes דוקו

לפני שבועות אחדים אירע סקנדל קטן בעולם הבידור באיטליה. זה קרה במהלך מסיבת עיתונאים לקראת פסטיבל המוזיקה הוותיק והפופולרי סן רמו. המנחה, אמדאוס סבסטיאני, גבר בגיל העמידה, הציג את 11 הנשים שיגישו את התחרות לצדו. הוא הסביר לעיתונאים: "בחרנו בהן בגלל יופיין, השיער הבלונדיני שלהן", והשתומם כשרחש מחאה עבר בקהל. היסטוריה ארוכה ומפוארת של הערות סקסיסטיות כלפי נשים בטלוויזיה האיטלקית קדמה להערה הזו, ו–29 נשים, נציגות פרלמנט, כתבו הפעם מכתב מחאה נגד תיאורן המקטין של הנשים שלצד הכוכב. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ