את השורות הכי מפורסמות היא הוציאה מ"מאמי". במקומן היא הכניסה את הנשמה שלה

העיבוד הקולנועי למחזמר הקאלט העמיד אותה מול שאלות אידיאולוגיות ואמנותיות באשר לפער בין הנאמנות למקור לבין דרישות ונורמות ההווה. בראיון היא חושפת כיצד שורה של פגיעות מיניות קשות השפיעו על חייה ועל הסרטים שלה, ומדוע הוציאה את השורה הכי מיתולוגית מהסרט

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרן ידעיה (חדשה)
קרן ידעיה. איך זה יכול להיות שזה נכתב לפני 30 שנה ואנחנו עדיין באותו מקום?צילום: מאיר כהן

תל אביב 1986. ארבע שנים אחרי פרוץ מלחמת לבנון, שנה לפני פרוץ האינתיפאדה. אופרת הרוק הנשכנית, העצבנית והרדיקלית "מאמי" עולה על הבמה במועדון צוותא ומתחילה לתת בראש. מזי כהן, אהוד בנאי, יוסי אלפנט ואריה מוסקונה קורעים את הגרון עם טקסטים פוליטיים שלא דופקים חשבון ומציירים קווי מתאר של חברה ישראלית עקומה ופגומה: סגידה למלחמות, כמיהה לדת, אמונה בצדקתו של הכיבוש, מיליטריזם שדופק לגברים את המוח וסקסיזם שמרסק לנשים את הנשמה.