מה חושבת צעירה אמריקאית כשהיא רואה סרטונים על הכיבוש

הבמאי רענן אלכנסנדרוביץ' הושיב צעירה אמריקאית מול סרטונים של "בצלם", תיעד את תגובותיה, צפה בהן יחד איתה — ומהחומרים התקין את סרטו "מראה". יחד הם הבינו מהו כוחו של תיעוד וכמה דק הגבול בין אמת לבדיה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רענן אלכסנדרוביץ'. "אשתי ואני רצינו ליצור לעצמנו בועה"
רענן אלכסנדרוביץ'צילום: זאק ריס
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

מה קורה לנו כאשר אנחנו צופים בסרט תיעודי? איך אנחנו מעבדים את המידע שזורם אלינו מן המסך? האם הוא יכול להשפיע עלינו, לגרום לנו לשנות את דעתנו? האם תיעוד מצולם של מציאות כלשהי — למשל הכיבוש הישראלי בשטחים — בכלל מסוגל לחדור את מערכת הדעות הקדומות שלנו, לעקוף את תפישת העולם שלנו, ולגרום לנו להתבונן, ולו לרגע, על המציאות בצורה חדשה, נקייה, נטולת הטיות ופניות? או שאולי מערכת האמונות שלנו כל כך מוצקה ונוקשה עד שכל ניסיון כזה נידון לכישלון מראש? 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ