"ואז הבנתי שיהיו חברי צוות שלעולם לא אזהה ללא המסכות"

טילדה סווינטון תמיד חלמה להצטלם לסרט של אלמודובר. כשזה קרה, בזמן שהעולם כולו בהסגר, היא הבינה כמה "הדברים הטראומטיים ביותר הם אלה שדומים למה שאנחנו כבר מכירים". בראיון בפסטיבל ונציה, שם קיבלה פרס מפעל חיים, היא מסבירה למה לא צריך לפחד מנטפליקס ומה הקשר בין ביטול הקטגוריות המגדריות לפרסי המשחק לחובה לחגור חגורות בטיחות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טילדה סווינטון. "רוב הדברים הטראומטיים הגבוליים ביותר הם אלה שדומים זה לזה"
טילדה סווינטון. "רוב הדברים הטראומטיים הגבוליים ביותר הם אלה שדומים זה לזה"צילום: Susan Wright / NYT
אלינור סטנפורד, ניו יורק טיימס
אלינור סטנפורד, ניו יורק טיימס

דמיינו שאתם סגורים בביתכם לבד עם הכלב ואתם יכולים לשוחח רק אתו, וכל הזמן הזה אתם ממתינים שמשהו יקרה, ומתקרבים יותר ויותר לנקודת השבירה.

התרחיש הזה אולי נשמע מוכר אחרי חודשי הסגר האחרונים ברחבי העולם, אבל הוא גם הנחת היסוד בסרטו הקצר החדש של פדרו אלמודובר, "הקול האנושי", שבו מככבת טילדה סווינטון והקרנת הבכורה שלו התקיימה בפסטיבל הסרטים של ונציה לפני כשבועיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ