הקולנוענית מרלין וניג: "יש בי את הצד של חרדית רעה"

אחרי שחשפה לציבור החילוני את הקולנוע החרדי בספר פורץ דרך, מוציאה המבקרת והחוקרת מרלין וניג ספר חדש ובו היא כותבת גם על ארוטיקה ולהט"בים. "אני לא מוכנה להצטדק רק בגלל שאני דתייה", היא אומרת ומסבירה מהו הממד החתרני בסרטים שיוצרות נשים אורתודוקסיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרלין וניג
מרלין וניג. בלי אישור מהרבניםצילום: אמיל סלמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

המפץ הגדול של מרלין וניג ושל מושא המחקר שלה התרחש לפני תשע שנים. הספר "הקולנוע החרדי", שהתבסס על עבודת התזה שלה, יצא בהוצאת רסלינג ומיד עורר עניין עצום. כתבות עליו וראיונות עם המחברת התפרסמו בכלי תקשורת בארץ ובעולם. הספר חשף לציבור החילוני את דבר קיומה של תעשיית קולנוע משגשגת, שפעלה בארץ במשך שנים מתחת לרדאר שלו. תעשייה מסחרית ורווחית הפועלת בלבה של קהילה שמרנית וסגורה, ובה (בעיקר) נשים מביימות סרטים בשביל קהל עצום של צופות חרדיות. ענף קולנוע שעד אז היה עניין פנים־חרדי שנוי במחלוקת נהפך באחת לסוד גלוי.

תגובות