"לא לכולם היה פשוט לחיות לצדי, ולא לכולם פשוט לראות את הסרט הזה"

"רציתי שיראו עד כמה פלסטיניות להט"ביות צריכות להתפשר בשביל להתקיים כאן", אומרת סמירה סרייה על סרטה "פוליגרף", המבוסס על מערכת יחסים שהיתה לה עם קצינה בצה"ל. עם הקרנתו בפסטיבל הקולנוע הגאה היא מסבירה למה נאלצה ללהק את עצמה ומדוע נמאס לה מהייצוג של ערביות בקולנוע הישראלי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סמירה סרייה
סמירה סרייה. "קודם כל אני ערבייה, ורק אחר כך מתחילה להיות שאר הדברים"צילום: מגד גוזני
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

סצינת הפתיחה של "פוליגרף", סרטה הקצר של סמירה סרייה, מתרחשת במיטה. שתי נשים תל אביביות, האחת ערבייה פלסטינית והאחרת יהודייה ישראלית, שקועות בסקס סוער, כשפתאום חודרת צפירת אזעקה למרחב האינטימי שלהן. לרגע הן קופאות על מקומן, אבל אז יסמין הערבייה מישירה מבט לעבר בת הזוג שלה, מטילה אותה על גבה וכובשת לעצמה את השליטה בתנוחה. הצפירה ממשיכה לפלח את הדממה, עולה ויורדת, אבל השתיים ממשיכות בשלהן.