קים קי־דוק לא הרגיש בבית

קים קי־דוק החל את דרכו כילד הרע של הקולנוע הקוריאני ונהפך ליקיר הפסטיבלים בעולם, עד שהואשם כי האלימות המינית בסרטיו זלגה גם למציאות. בסוף השבוע מת מסיבוכי הקורונה בגיל 59

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קים קי־דוק בפסטיבל ונציה, 2013, שבו הוקרן "מוביוס". הסרט הוחרם במולדתו
קים קי־דוק בפסטיבל ונציה, 2013, שבו הוקרן "מוביוס". הסרט הוחרם במולדתו צילום: GABRIEL BOUYS - AFP
אורון שמיר
אורון שמיר

בזכות הסרט "פרזיטים" חווה הקולנוע הדרום־קוריאני בשנה שעברה עלייה בפופולריות בישראל. אבל היתה כבר תקופה כזו, אולי אפילו יותר משמעותית לסרטי המדינה האסיאתית, בתחילת האלף. מצד אחד מותחני נקמה אלימים כמו "שבעה צעדים", מצד אחר סרטים רוחניים או פילוסופיים, בעלי אופל נסתר בלבד. שתי דוגמאות לסיווג האחרון הן "אביב, קיץ, סתיו, חורף ו...אביב" ו"להרגיש בבית" של קים קי־דוק שמת בסוף השבוע מסיבוכי הקורונה והוא בן 59.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ