"אם טראמפ היה משבח אותי, הייתי יורה בעצמי"

בגיל 86, גלוריה סטיינם מודעת לכך שעבודתה כפעילה פמיניסטית רחוקה מלהסתיים. בראיון היא מספרת על היתרונות שבזקנה, למה היא לא מתחרטת שחתמה על המכתב ההוא נגד "תרבות הביטול" ואיך זה מרגיש להיות האמא החורגת של באטמן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גלוריה סטיינם. "חשוב ללמוד מהביקורת. כולנו דפוקים"
גלוריה סטיינם. "חשוב ללמוד מהביקורת. כולנו דפוקים"צילום: אי־פי
דיוויד מרצ'ז, ניו יורק טיימס
דיוויד מרצ'ז, ניו יורק טיימס

בשנתיים האחרונות הועלו חייה של גלוריה סטיינם על הבמה ועל המסך שלוש פעמים. הפעם הראשונה היתה במחזה "גלוריה: חיים", השנייה היתה במיני־סדרה המדוברת "גברת אמריקה", ולבסוף בסרטה של הבמאית ג'ולי טיימור "להיות גלוריה: חיי בדרכים" (שיהיה זמין באתר סינמטק תל אביב בין 14 ל–18 בינואר), שעלילתו משתרעת על פני עשרות שנים. מספר שחקניות מגלמות את הפעילה הפמיניסטית המפורסמת, בהן רוז ביירן, אליסיה ויקנדר, ג'וליאן מור ופטרישיה קלמבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ