"המגפה לימדה אותנו שאנחנו מסוגלים לעשות שינויים מרחיקי לכת"

בסרטו החדש, "הפלנטה של האנושות", יוצא מייקל מור נגד תעשיית האנרגיה הירוקה. בראיון מספר הבמאי, ג'ף גיבס, למה הפסיק לחבק עצים ולמה כל כך מסוכן לסמוך על הטכנולוגיה שתציל אותנו מעצמנו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מתוך "הפלנטה של האנושות". "המגפה היתה טרגדיה נוראה"
מתוך "הפלנטה של האנושות". "המגפה היתה טרגדיה נוראה"צילום: Rumble Media / patiphon.co.il
איתי שטרן
איתי שטרן

מייקל מור תמיד אהב שערוריות. סגנון הדוקו־אקטיביזם שנקט בסרטיו, דוגמת "באולינג לקולומביין" או "רוג'ר ואני", הפך אותו לדוקומנטריסט מצפוני שהוא גם בדרן, ויחד עם האגרסיביות המתובלת בפופוליזם, הוא הזכיר במשהו את בוראט. מור הוא גם האיש שהוביל במידה רבה את הקולנוע התיעודי לבתי הקולנוע המסחריים ובכך שינה את כללי המשחק בתחום זה. עם זאת, בשנה שעברה חלה תפנית קלה בעלילה כאשר סרט שהפיק, "הפלנטה של האנושות" (שישודר מחר, רביעי, בהוט 8), שוגר לצפייה חינמית ביוטיוב ביום כדור הארץ. הסרט, שגרף תוך 30 יום 12 מיליון צפיות, ביקש לשכנע את צופיו במשך שעה ו–40 דקות כי תעשיית האנרגיה הירוקה — מבוססת אנרגיית הרוח, השמש והביו־מאסה — היא מפגע סביבתי מסוכן, לא פחות מתעשיות הנפט והגז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ