פסטיבל סאנדנס 2021: בשורה של קולנוע חברתי

פסטיבל סאנדנס עמד בסימן זכויות אדם, ייצוג למיעוטים ומאבקי היום־יום — מקוסובו דרך אפגניסטאן ועד ארצות הברית השסועה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
CODA
מתוך CODA. גרסה אמריקאית ללהיט הצרפתי "משפחת בלייה"צילום: Courtesy of Sundance Institute
אורון שמיר

פסטיבל סאנדנס, מיסודו של רוברט רדפורד, חגג השנה 30 חורפים של קולנוע עצמאי, בדגש על יצירה אמריקאית. במקום המוני צופים שמתכנסים באזורים המושלגים של מדינת יוטה, נהפך הפסטיבל לאירוע מקוון שניסה לשמור על צביונו. הסרטים הוצגו בחלונות הקרנה אליהם נדרש הקהל להגיע בשעה נקובה, לפני הסרטים ואחריהם אפשר היה לפגוש את היוצרים לשיחה מקוונת, ונערכו אפילו מסיבות וירטואליות לבעלי ציוד מציאות מדומה. הנגשת ההקרנות לצופים מכל רחבי ארצות הברית רק חיזקה את תחושת הקהילתיות, והעסקים התנהלו כרגיל מבחינת פרסים ומכירות של זכויות הפצה.