"אני, טוניה": הולדתה של תקשורת טראשית

סרטו של האוסטרלי קרייג גילספי, המתאר את השערורייה במסגרתה הותקפה "נסיכת" ההחלקה על הקרח ננסי קרייגן על ידי מקורב ליריבתה טוניה הרדינג, חוקר את החיבור בין פרסום ותהילה מיוחלים לטראש מעמדי ואת חמקמקותה של האמת

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים7
אורי קליין
אורי קליין
  • שם הסרט: אני, טוניה
  • במאי/ת: קרייג גילספי
  • שנה: 2017
  • ז'אנר: ביוגרפיה, קומדיה, דרמה
  • ארץ: ארה"ב
  • דירוג: 3.5 כוכבים

"אני, טוניה", סרטו של הבמאי האוסטרלי קרייג גילספי, מצטרף לרשימה ההולכת ומתארכת של סרטים שמהלכים על קו דק בניסיונם לספק את הקהל שצפוי לצפות בהם. כוונתי לאותם סרטים שמנציחים אירוע שקרה במציאות, כגון "קרב המינים" "העיתון" ו"המשחק הגדול" – ואלה רק כמה דוגמאות מהעת האחרונה – שלגבי חלק מהצופים הם מציגים סיפור שחדש לו בעוד שחלק מהצופים יודעים כיצד הוא התגלגל וכיצד הוא הסתיים. הקו הדק עליו מהלכים יוצרי סרטים אלה הוא הניסיון לייצר עניין אצל שני קהלים אלה. במקרה של הקהל שהסיפור חדש לו, היעד נדמה קל יותר למימוש מאשר לאותו קהל שהסיפור מוכר לו וסופו ידוע לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ