"הבית עם השעון המסתורי": הארי פוטר דה לה שמאטע

סרט הילדים הראשון של במאי סרטי האימה אלי רות' מתמקד בעיקר בניסיון להקפיץ את הצופים הצעירים מהכיסא. על אף הכימיה המוצלחת בין ג'ק בלאק וקייט בלאנשט, ספילברג עשה את זה טוב יותר

נתנאל שלומוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתנאל שלומוביץ

כשגל הנוסטלגיה ממשיך לשטוף את התרבות העכשווית, זה רק עניין של זמן עד שהאמרה "נוסטלגיה היא כבר לא מה שהיתה פעם" תצוף ותעלה. כבר שנים שהמבט לאחור מתמקד בשנות ה-80, עם אינספור סרטים שמציגים את העשור כתקופה פשוטה וקדם־דיגיטלית. "הבית עם השעון המסתורי", שמוקרן בימים אלו בקולנוע, מציע נוסטלגיה כפולה: זו אמנם מחווה לשנות ה-50, אך לא אלו שהתרחשו במציאות אלא לאופן שבו הצטיירו שנות ה–50 בסרטי שנות ה–80, כמו "אני והחבר'ה" ו"בחזרה לעתיד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ