"האלווין": כשרוע מוחלט פוגש סבתא קשוחה במיוחד

"האלווין" הוא מחווה מוקפדת ומלאת יראת כבוד לקלאסיקת האימה "ליל המסכות". עם זאת, כיאה לעידן הנוכחי, האלימות בסרט גרפית הרבה יותר, הגיבורה היא כבר לא נערה צווחנית והרוצח הוא פשוט רע

נתנאל שלומוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתנאל שלומוביץ

אין דבר כזה רוע בעולם. אף אדם נאור ומשכיל לא יעז להשתמש במלה בצורה רצינית. כמעט בלתי אפשרי למצוא אקדמאים שישתמשו במלה "רע" כדי לתאר אפילו את היטלר. עבור השיח הרציונלי, שמחפש סיבה ותוצאה, מונח כמו "רוע מוחלט" הוא מביך. זה לא מדעי, כי לרוע אין סיבה ותוצאה. ואולם ככל שהמלה מודרת משפת ההשכלה והנאורות, כך היא מתחזקת במיתוס ובתרבות. כשעיתונאי סעודי נרצח, אנו בהכרח שואלים למה ואיך, אך בקולנוע או מול הטלוויזיה, אנחנו עוסקים בנבלי־על ופשע אמיתי. המתח הזה בין אמת למיתוס, רציונליות לאי־רציונליות, מצוי בלב סרט האימה דל התקציב "ליל המסכות" (Halloween) מ–1978. כיום מוקרן בקולנוע סרט ההמשך שהפעם זכה לתרגום פונטי, "האלווין", ומשלב היטב בין רוח המקור לרוח התקופה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ