"40 ראשים הסתובבו אלינו. למחרת הודיעו לי שהקריירה עם MGM נגמרה"

אל פצ'ינו, דניאל דיי לואיס, הריסון פורד ושוורצנגר הם כמה מהכוכבים שאת סרטיהם ערך דב הניג בהוליווד — עד שהחליט ב–2002 להתמסר לרצונו מפעם: לכתוב על ילדותו ברומניה. עם הופעת ספרו בעברית הוא מדבר על געגועיו לבמאי משה מזרחי, הצ'קים של מנחם גולן וארוחת הערב שבה פוצץ את יחסיו עם הוליווד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דב הניג. "בגלל חיי המקצועיים הפכתי ליורד מאונס"
דב הניג. "בגלל חיי המקצועיים הפכתי ליורד מאונס"צילום: David Copeman
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

"אין רחמים בהוליווד, וחדר העריכה שם זה מקום מאוד מסוכן מבחינה פוליטית", אומר עורך הסרטים הוותיק דב הניג. כל מי שעובדים על סרט הוליוודי צריכים להתאים את עצמם לקפריזות של הכוכבים הגדולים, ואנשי הצוות הטכני נדרשים לא פעם לשלם מחיר כואב על שיקולים פוליטיים של האולפנים. הוא היה שם, הוא חווה זאת על בשרו. "כשבאים לפטר אותך, הטרמינולוגיה שמשתמשים בה היא You are terminated (אתה מחוסל). זה קרה לי למשל ב'רוקי' השני של סילבסטר סטאלון", הוא מספר. סטאלון הזמין אותו לערוך את הסרט כי העורך של הסרט הראשון היה עסוק, אבל אחרי שבועיים של עבודה, כשאותו עורך פתאום התפנה, משפט החיסול האכזרי נורה לעברו של הניג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ