אני לא יכולה פשוט לוותר

בסרט "ילדים קטנים" מוכיחה קייט וינסלט, שוב, את יכולתה להיעלם בתוך דמות. השחקנית שמאז "טיטאניק" סטתה מהמסלול ההוליוודי הבטוח, מגלמת רעיה מתוסכלת ואם מנוכרת מהפרוורים - מה שלא יכול להיות רחוק יותר ממנה

ניו יורק טיימס
סילוויין גולד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
סילוויין גולד

לאורך כל סרטו החדש של טוד פילד "ילדים קטנים", שפורש לפנינו את הצד האומלל של החיים בפרוורים האמריקאיים, שערה של הגיבורה, שרה פירס, פרוע. היא לובשת מכנסי דגמ"ח גדולים, והתיק שלה תמיד מבולגן. אך האומללות שהיא משדרת חורגת הרבה מעבר לכך: שרה היא אשה נבונה שנדונה, משום מה, לחיות חיים משעממים ודלים שלא מתאימים לה. כמה רחוק התיאור הזה מאופיה ומחייה של השחקנית קייט וינסלט, המגלמת אותה.

וינסלט, שהופעתה המעודנת בסרט כבר זיכתה אותה במועמדות לפרס גלובוס הזהב ועשויה גם לזכות אותה במועמדות לאוסקר, זכתה לפרסום עולמי עם הופעתה בסרט "טיטאניק" בגיל 22. ואולם, היא החליטה באופן מודע לסטות מהמסלול ההוליוודי המוכר. במשך כ-10 שנים בחרה תפקידים מעניינים באוסף מגוון של סרטים. לצד סרטים עצמאיים כמו "מרקש אקספרס" ו"עד שייצא עשן", היא השתתפה בהפקות יוקרתיות כמו "אייריס וג'ון" ו"עט הסקנדל". בסרטו של מישל גונדרי, "שמש נצחית בראש צלול", גילמה וינסלט את קלמנטיין המקסימה, ובגרסה הקולנועית של קנת בראנה ל"המלט" היא היתה אופליה דומעת ורגשנית. מחוץ לאתרי הצילומים וינסלט נכנסה לתפקיד הכוכבת הזוהרת אך הנעימה, שמפגינה הנאה אמיתית מהשתתפות באירועים הוליוודיים ובתוכניות אירוח.

אנחנו נפגשות לכוס קפה לא הרחק ממקום מגוריה במנהטן, ווינסלט, ללא גינונים מיותרים, מתנדבת להביא את המשקאות בעצמה - וגם מצרפת אליהם שני ממתקי שוקולד. היא מודה שהעבודה על דמותה של שרה, רעיה מוזנחת ואם שמתנכרת לילדיה, לא היתה קלה בעבורה, שחקנית שמאמינה ש"חשוב לאהוב את הדמות שאת מגלמת". "לשרה יש כמה קווי אופי שלא הערכתי ולא אהבתי, למשל הדרך שבה היא מנהלת את חייה הבודדים", אומרת וינסלט, ורומזת לרומן שמנהלת שרה עם בראד, גבר מובטל ואומלל כמוה (בגילומו של פטריק וילסון). לדבריה, "זה לא משהו שאני יכולה להבין".

את הבוקר שבו נפגשנו בילתה וינסלט בטיפול בבנה בן השלוש, שסבל מכאבי בטן. תיכף תאסוף את בתה בת השש מבית הספר. לדבריה, היה לה קשה להתמודד עם התפקוד ההורי הלקוי של שרה. גם אי-הנכונות של הדמות לוותר על נישואיה הגרועים הדהימה אותה: וינסלט עצמה לא היססה לפרק את נישואיה הראשונים לג'יימס טריפלטון, וכעת היא נשואה בשנית לבמאי סם מנדס. כשווינסלט משווה את עצמה לשרה היא אומרת: "אני לא יכולה פשוט לוותר ולהגיד 'נו טוב, זה הגורל שלי'. כשאני לא אוהבת משהו אני פועלת כדי לתקן אותו. היה לי קשה מאוד לדכא את הדחפים האלה בזמן העבודה ולא להרגיש תסכול".

אבל כפי שווינסלט אומרת, זו העבודה שלה. היא גדלה במשפחת שחקנים בריטית, רצתה להיות שחקנית כבר בגיל חמש, ועבדה בטלוויזיה בילדותה. היא מתייחסת למשחק כמו שאחרים מתייחסים לעבודה בבניין או לרפואת שיניים: מלאכה שמשתפרים בה ככל שעוסקים בה יותר. הסרטים התקופתיים "יצורים שמימיים" ו"על תבונה ורגישות", שהיו הראשונים שהופיעה בהם, לימדו אותה לערוך תחקיר. "טיטאניק" לימד אותה איך לשחק במבטא זר, וגם איך להתייחס לסצינות עירום בשוויון נפש יחסי. היא מספרת שסצינת הסקס המרכזית ב"ילדים קטנים" היא סצינה מחוספסת, לאו דווקא יפה. לדבריה, הסצינה לא דרשה ממנה יותר מאשר "להיות אני - בת 31 שילדה שני ילדים".

אינסטינקטים טבעיים

למרות ניסיונה הרב, עדיין נותרת ללא מענה השאלה מה יש בווינסלט שהביא לה כבר ארבע מועמדויות לפרס האוסקר ("ילדים קטנים" אולי יעניק לה את החמישית). היא השחקנית הצעירה ביותר בהוליווד שבאמתחתה ארבע מועמדויות. התשובה נעוצה אולי בעובדה שווינסלט הצליחה "להעלים" את עצמה לא רק בסרטים מועמדים לאוסקר, אלא גם בתפקידיה האחרים: מפצחת הצופן החנונית ב"אניגמה", עיתונאית ב"החיים של דייוויד גייל" ואם שברירית ב"למצוא את ארץ לעולם לא".

סוזן הגארטי, שסייעה לווינסלט ללמוד את המבטא האמריקאי ל"טיטאניק" וסרטים אחרים, מספרת שהיא "כישרון מולד, שחקנית טבעית". לדבריה, "היא לא למדה בבית ספר למשחק, ויש לה אינסטינקטים נהדרים". אבל וינסלט לא מסתפקת בכישרון המולד: "אני צמאה לידע, כשחקן אתה אף פעם לא יודע מספיק", היא אומרת.

גישה זו חיבבה אותה מאוד על פילד. אפשר גם להבין מדוע סלח לה כשהתעלמה מבקשתו שלא לקרוא את הרומן של טום פרוטה, שעליו מבוסס התסריט: "בקשה כזאת קשה לאדם כמו קייט. היא כל כך מעורבת ומתעניינת, כמו ילד ששולח יד לצנצנת עוגיות".

המאבקים שווינסלט ניהלה, לדבריה, עם שרה אינם ניכרים על המסך. באמצעות מבטים חפוזים ורגוזים, יציבה כבדה ועיניים עמומות מצליחה וינסלט לבטא את אומללותה של שרה גם כשהיא רק עומדת במגרש המשחקים וצופה בבתה ובקבוצת אמהות המפטפטות ביניהן. כשהרומן שהיא מנהלת מתחיל להחיות את חיי הרגש של הדמות, פניה של וינסלט מנצנצות.

ואכן, מעבר למחקר היסודי, להשתלטות המוצלחת על המבטא ולהתאמת התסרוקת והמלתחה לתפקיד - פניה של וינסלט הן הנכס החשוב ביותר שלה, והיא יודעת זאת. "אני אוהבת לקצר בדיאלוג. לרוב אפשר להשיג אותה תוצאה במבט, בתנועה או במגע. אצל שרה ובראד קורה הרבה מאוד דווקא בחלל שביניהם", היא אומרת.

אחרי שהסתיימו הצילומים של "ילדים קטנים", פילד נסע לביתם של וינסלט ומנדס בבריטניה והקרין לכוכבת את הסרט. הבעיה היתה שלאחר שהתרגל לראות את וינסלט בדמותה של שרה פירס, הוא פשוט לא זיהה אותה. "חשבתי לעצמי, 'זו לא קייט וינסלט', לא ככה נראים הפנים שלה. משהו קרה לה". פילד שכח שהאשה שהתייצבה מדי יום על סט הצילומים לא היתה בעצם שרה פירס אלא מישהי אחרת - מישהי שכלל לא דומה לה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ