בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

אחותי היפה: השדים הלכו לאיבוד

המינוריות המאפיינת את עשייתו הקולנועית של מרקו כרמל לא מצליחה לגאול את סרטו החדש, "אחותי היפה", מהצעקנות והבוטות שמשתלטות עליו

23תגובות

אחותי היפה - מועדי הקרנה

חוסר תחכום חולש כמעט על כל אחד ממרכיביו התסריטאיים והצורניים של "אחותי היפה", סרטו העלילתי הארוך השני של מרקו כרמל ("הסודות של מישל"), ואותו חוסר תחכום הוא שמונע מהתוצאה מלהתעצב בצורה מיומנת לאותה מלודרמת רפאים משפחתית שכרמל ביקש ליצור.

יש מידה של מינוריות בעשייה הקולנועית של כרמל, וזו התגלתה כבר בסרטו הקודם; כאן היא בולטת גם כן, אך אין בידה לגאול את הסרט מהצעקנות והבוטות המאפיינות אותו. אפשר רק להרהר ברעד מסוים כיצד הסרט הזה היה נראה לו הוא הונח בידיים עדינות עוד פחות מאלה של כרמל.

רן מנדלסון

עלילת סרטו של כרמל ממוקמת בעיירת פיתוח כלשהי ליד הים ומתמקדת בסיפורה של משפחה שהיגרה לישראל ממרוקו. ראמה (אוולין הגואל), אם המשפחה, היא אשה כועסת ומרירה. היא אוסף נוירוטי מהלך, או יותר נכון מתרוצץ, של דעות קדומות ואמונות תפלות. היא בורה ופרימיטיבית, תוקפנית וצעקנית. בעלה, רוברט (משה איבגי), הוא אחת מאותן דמויות גבריות עלובות ונלעגות שאיבגי מגלם מדי פעם.

בנם, קובי (איתי תורג'מן), מוכר פורנו לתושבי העיירה. במידה מסוימת הוא מזכיר את הדמות שאיבגי גילם ב"חולה אהבה בשיכון ג'" של שבי גביזון, שאף היא סחרה בפורנו. ויש את האחות מארי (ריימונד אמסלם), שהיא צעירה ויפה יותר מראמה, משמשת כמושא הפנטסיות המיניות של כל הגברים בעיר - כולל בעלה של ראמה - והיא עשתה את הנורא מכל: היא התאהבה בדייג ערבי (נורמן עיסא) והלכה לגור עמו ביודעה שהמשפחה תנתק כל מגע עמה ותכריז עליה כמתה עוד בחייה.

ואז המוות באמת מתערב בסיפור של שתי האחיות, והעל-טבעי, שנרמז עליו מתחילת הסרט, חודר לתוך העלילה הלכה למעשה. הסיפור המתפתח כתוצאה מכך אינו רע בכלל; מה שאינו טוב מספיק הוא האופן שבו הוא מוצג על הבד.

לחזור אל אלמודובר

כרמל היה חייב בשלב מסוים להחליט אם בעזרת השילוב בין הריאליסטי לעל-טבעי, שהולך ומתעצם ככל שעלילת הסרט מתפתחת, הוא מבקש ליצור מלודרמה המפרקת את מערכות הכוח השולטות בין נשים לגברים, בין הורים לילדיהם ובין אחיות במציאות החברתית, התרבותית והפוליטית המוצגת בסרט; או ליצור על אותו בסיס קומדיה מקאברית שחוקרת אף היא את הנושאים האלה; ליצור סרט אימה - שהרי מרבית סרטי האימה הטובים ביותר שהופקו אי פעם היו בראש וראשונה מלודרמות שחדרו בכוח האימה שנכללה בהן אל תוך המציאות המשפחתית שהוצגה בהן - או לחבר בין כל האפשרויות האלה.

כרמל אינו מצליח להחליט באיזו דרך ללכת ולפיכך סרטו מקרטע. הוא תוקף את המציאות המתוארת בסרט אך נותר מחוץ לה בלי שמתאפשר לו לספק לצופים תובנה והבנה בנוגע לאותה מציאות פגומה ופגועה. שני סרטים היה כרמל צריך להציב בפני עצמו כדגם קודם לעשייתו את "אחותי היפה" (ואני בטוח שהוא עשה זאת). הסרט האחד הוא "לחזור" של פדרו אלמודובר, שעשה בדיוק את מה שכרמל אינו מצליח לעשות בסרטו (וגם השתמש במרכיבים העלילתיים העל-טבעיים באופן מתוחכם וערמומי הרבה יותר מכפי שעושה זאת כרמל בסרטו, שאת תסריטו כתב יחד עם עמנואל פינטו).

הסרט השני הוא "שחור" שביים שמואל הספרי על פי תסריט של חנה אזולאי-הספרי (וזהו עדיין אחד הסרטים הטובים ביותר שהופקו בתולדות הקולנוע הישראלי). ב"שחור" השתמשו יוצרי הסרט ביסודות העל-טבעיים שמוצגים בסרט, במאגיה ובכישופים השונים, כחלק מהריאליה של הסרט; ככוח שחותר נגדה מבפנים, מכרסם אותה ומבקש לנפץ אותה. העל-טבעי הוצג בסרטם של בני הזוג הספרי ככוח שמבקש לחבר את בני המשפחה שבסרט לעברם כדי לעצב את כבלי ההווה שבתוכו הם חיים, אך יוצא מזה שאותו כוח מן העבר בסופו של דבר מטיל קללה את עתידם. בני הזוג הספרי העבירו את העל-טבעי הממשי, המדומה או הסימבולי תהליך של פוליטיזציה; כרמל מעביר אותו תהליך של פולקלוריזציה, שאינה מצליחה לחרוג מגבולותיה ומיתרגמת למהות סנטימנטלית רעשנית ולפרקים אף מביכה.

הבעיה העיקרית הנובעת מכל זה היא שהסרט אינו מצליח לרגש. סרטים המחברים בין הריאליסטי לעל-טבעי חייבים לעשות זאת בעדינות, ו"אחותי היפה" חסר אותם מגעים של עדינות שיאפשרו לרגש לנבוע מהחיבור הזה. בהעדר רגש אמיתי ואותנטי, הסרט מתמלא בנוסחאות מלודרמטיות, קומיות ואחרות, שמבקשות למלא את החלל שנפער בו, אך ללא הצלחה.

שחקני הסרט עושים את הצפוי מהם בנסיבות הקיימות. ריימונד אמסלם נוגה, משה איבגי מפגין עליבות ואוולין הגואל עובדת קשה מדי כדי להוכיח לנו שהיא שחקנית בעלת יכולת. אנחנו כבר יודעים את זה; עכשיו הגיע הזמן שהיא תירגע קצת כדי שניווכח בזה באמת. *

"אחותי היפה". בימוי: מרקו כרמל; תסריט: מרקו כרמל, עמנואל פינטו; צילום: גיורא ביח; מוסיקה: אבי בללי; שחקנים: אוולין הגואל, ריימונד אמסלם, משה איבגי, איתי תורג'מן, נורמן עיסא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו