בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

"חוף מבטחים" - עדין, יפה ומרגש

"חוף מבטחים" הוא סרט עדין, יפה ומרגש, אבל מיצירה של אקי קאוריסמקי מצפים ליותר מזה

6תגובות

"חוף מבטחים" - מועדי הקרנה

ייתכן כי אלמלא בוים "חוף מבטחים" בידי הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי, הייתי מתלהב יותר מהסרט הזה. לכאורה לפחות אין לי שום הסתייגות ממנו: זהו סרט עדין, יפה ומרגש. אך מכיוון שביים אותו קאוריסמקי, יוצרם של סרטים כגון "עננים נודדים", "איש ללא עבר" ו"אורות בין הערביים", ציפיתי ממנו ליותר.

אולי זו גם הסיבה לכך שבניגוד לסרטים מוקדמים יותר של קאוריסמקי, "חוף מבטחים", שהשתתף בתחרות בפסטיבל קאן האחרון, יצא ממנה בידיים ריקות. זהו סרט בעל כוונות טובות, אך אלה בולטות בו בצורה מוגזמת ומשליטות עליו מידה של דידקטיות.

עלילת הסרט (שהוא קו-פרודוקציה צרפתית-פינית-גרמנית) מתרחשת בעיר הנמל הצרפתית לה אוור, שמשמעות שמה היא אמנם מקום מקלט. גיבור הסרט (אנדרה וילמס) הוא אמן לשעבר שמתפרנס מצחצוח נעליים ואף מאמין במסר אנושי הגלום בעיסוק הזה. שמו הטעון של הגיבור הוא מרסל מרקס. שמה של אשתו (בגילומה של השחקנית הפינית קאטי אוטינן, שהופיעה ברבים מסרטיו של קאוריסמקי) הוא ארלטי; ייתכן שזו מחווה לשחקנית הצרפתייה הגדולה, שבשנות ה-30 וה-40 כיכבה בכמה מהסרטים הצרפתיים הריאליסטיים הפיוטיים, שהקולנוע של קאוריסמקי הולך בדרכם (רבים מסרטיה בוימו בידי מרסל קארנה, ומרסל הוא כאמור שמו הפרטי של גיבור הסרט, שמצטרף לשם המשפחה מרקס).

עיקר עלילת סרטו של קאוריסמקי מתאר את הקשר שמתהווה בין מרסל לאידריסה (בלונדן מיגל), נער אפריקאי שניתק ממשפחתו בדרכם לאנגליה. מרסל מוצא את אידריסה מתחבא בנמל ופורש את חסותו עליו. מטרתו היא להסתיר את הנער השוהה בצרפת באופן לא חוקי מהמשטרה שמנסה ללכוד אותו וגם מפני כוחות שליליים נוספים שפועלים בקהילה המתוארת בסרט, בהם המלשין המקומי, שמגלם השחקן הצרפתי ז'אן פייר לאו.

את צוות השחקנים המעניין של הסרט - ובסרטיו של קאוריסמקי תמיד יש שחקנים מעניינים - משלימים ז'אן-פייר דארוסן כמפקח המשטרה המקומית והבמאי והקומיקאי הגאון פייר אטקס, שמופיע בסרט בתפקיד קטן (לאטקס היתה עדנה השנה כשהסרטים שביים יצאו לראשונה בדי-וי-די. הם אף הוקרנו בפסטיבל הקולנוע האחרון של ירושלים).

על בסיס הסיפור הזה מבקש קאוריסמקי לטוות מעין אגדה עכשווית של סולידריות ואחווה, וקשה שלא להיענות באהדה מרובה לטוב הלב האישי והקולקטיבי שהסרט מבקש להביע.

בשנים האחרונות הופקו באירופה מספר רב של סרטים שעסקו בהגירה. מרביתם תיארו באופן ריאליסטי ולעתים קרובות חמור סבר את תחושת התלישות המלווה את החוויה הזאת, שהיתה לאחת מאבני היסוד של ההוויה האירופית העכשווית. קאוריסמקי בסרטו מבקש ללכת בדרך אחרת. בחירתו בכיוון של אגדה אוטופית אינה מבקשת לטשטש את חומרת המציאות שהסרט מתייחס אליה, אלא להציב מולה אלטרנטיבה, שדווקא השוני בינה לבין המציאות כפי שהיא משרטט דיוקן ריאליסטי.

זהו מהלך יצירתי ראוי להערכה, אך הוא סובל ממידה של סנטימנטליות, שבסופו של דבר מקנה לו אופי דביק מעט ומגבילה אותו מלהיהפך ליצירה בעלת יסודות אידיאולוגיים, דרמטיים ורגשיים אמביוולנטיים. האקסצנטריות שמאפיינת מאז ומעולם את יצירתו של קאוריסמקי באה לידי ביטוי בבחירה המנחה אותו בעשיית סרטו, אולם הפעם היא נדמית סכמטית מעט.

למרות כל זאת, "חוף מבטחים" הוא סרט שראוי לצפות בו, בזכות ישירותו הרגשית ובגלל סצינות ורגעים יפים רבים שמעטרים אותו. הזכרתי כבר את המלה אהדה בהקשרו של הסרט, ואהדה היא ערך שאין להקל ראש בו, בוודאי לא במציאות הקולנועית שסובבת אותנו. גם אם הסרט מאכזב במידת מה, מעלותיו גוברות על מגבלותיו; וגם אם התוצאה נדמית מעט מחושבת מדי, קאוריסמקי היה ונותר אחד היוצרים הקולנועיים העכשוויים שרוצים לאהוד. קאוריסמקי, גם ברגעיו החלשים יותר, מאפשר לנו לעשות זאת, ועל כך מגיעה לו הכרת טובה.

"חוף מבטחים". תסריט ובימוי: אקי קאוריסמקי; צילום: טימו סלמינן; שחקנים: אנדרה וילמס, בלונדן מיגל, קאטי אוטינן, ז'אן-פייר דארוסן, פייר אטקס, ז'אן-פייר לאו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו